Kidouchine
Daf 14b
רִבִּי אַבָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. הָהֵן דִּנְגִיד בְּזִקָה וְהִיא מִבַּזְעָא בְיָדֵיהּ לֹא חַייָב בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לָכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ לְמַעֲלֶה לְגַו חָנוּתָא דְּלָא אִיתְכַּוֵון אֶלָּא דְלָא יִסְבָּהּ בַּר חוֹרִין. 14b מָהוּ שֶׁתִּקָּנֶה בְּשַׁעַר הָפָּחוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁאֵינָהּ נִיקְנֵית בְּשַׁעַר הָפָּחוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנָכְרִי. פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד דָּמָיו מוּתָּרִין. מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק דָּמָיו אֲסוּרִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ אֶת שֶׁתִּקָּנֶה לִי בְּשַׁעַר הַפָּחוֹת אֲפִילוּ מָדַד עַד שֶׁלֹּא פִּיסֵּק. וְיֵיעָשֶׂה כְּמִי שֶׁפִּיסֵּק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וְיִהְיוּ דָמָיו מוּתָּרִין.
Traduction
R. Aba ou R. Houna dit au nom de Rav (80)Avoda zara 5, 10.: Si quelqu’un attire (pour l’acheter) une outre de vin (81)Avant d'être d'accord sur le prix à payer., et elle se déchire au moment de la prendre, le preneur n’est pas responsable de la perte de vin (non encore acquis). R. Yossé b. R. Aboun dit:Rav n’a dû parler de ce fait que pour le cas où le preneur aurait même déjà fait entrer ce vin dans son magasin (il n’est pas responsable d’un objet qui n’est pas encore dans sa possession légale), car il s’est seulement appliqué à faire mettre cette outre de côté pour qu’un autre ne l’acquière pas (se réservant d’en prendre possession lors de la convention du prix). Ne devrait-elle pas lui être acquise alors sur le pied du minimum de la valeur (et entraîner la responsabilité selon cette base)? -Non, dit R. Hagaï au nom de R. Yossé, une Mishna dit que l’acquisition n’a pas lieu sur ce pied, car il a été enseigné ailleurs (82)Ibid.: ''Lorsqu’un Israélite vendant son vin à un païen a convenu avec celui-ci du prix de vente, avant de mesurer (verser) le vin dans les ustensiles du païen, ce dernier dès lors a pris possession de son bien, et l’Israélite pourra disposer librement du montant de la vente; mais si le vin a été mesuré avant l’accord pour le prix (de sorte que le vin, alors qu’il appartenait encore à l’Israélite, a été contaminé par le contact de ce païen), le montant du prix à toucher devient interdit à l’Israélite, comme représentant un objet dont il n’est plus permis de tirer un profit''. Or, il en résulte qu’à défaut de fixation du prix, on ne suppose pas d’acquisition sur le pied de la valeur minimum; car, si elle était admise, lors même que l’on a versé le vin avant l’accord du prix, on devrait considérer que la convention a eu lieu avant la transmission du vin, pour conclure qu’il est permis de disposer de la valeur du montant.
Pnei Moshe non traduit
ההן דנגיד בזקה. מי שמשך נוד של יין מחבירו ומיירי שלא פסק דמיו:
והיא מבזעה בידיה. ונקרע הנוד ונשפך היין לא חייב בה דכיון דלא פסק דמיו אכתי לא סמכא דעתיה ואינה עומדת ברשות הלוקח:
לכן צריכה אפילו למעלה לגו חנותא. לא צריך רב להשמיענו אלא בכה''ג שאפילו משך הנוד להכניסה לחנות שלו אינו חייב באחריותה דאכתי לאו שלו הויא:
דלא איתכוין. להעלות' לחנותו אלא שלא יקחנה גבר אחר ומיהו לא נתכוין לקנותה עכשיו עד שיפסוק עמו הדמים וכשאינה ברשותו הוי:
מהו שתקנה. לו בשער הפחות דנהי דלא הווי כשלו דאכתי לא סמכא דעתיה מפני שלא פסק דמיו כשער הפחות מיהת ליקני ליה דמסתמא היה מתרצה בזה או דילמא אמרינן כיון שאינו עומד ברשותו פטור הוא לגמרי ואפילו כשער הפחות אינו חייב לשלם לו:
דתנינן תמן. בפרק השוכר את הפועל המוכר יינו לעכו''ם ופסק עמו המעות עד שלא מדד לתוך כליו של עכו''ם:
דמיו מותרין. דקי''ל משיכה בעכו''ם קונה כמו בישראל הלכך כשמדדו הישראל בכליו ובא הכלי ברשות העכו''ם קנאו העכו''ם במשיכה והוי ליה לישראל זוזי בהלואה גבי דעכו''ם ויין נסך לא הוי עד דנגע:
מדד עד שלא פסק. עמו הדמים בעד היין דמיו אסורין דהשתא לא קנייה העכו''ם במשיכה דכיון דלא פסק דמיו לא סמכא דעתיה דעכומ''ז למיקנייה שמא ירבה לו בדמיו והלכך כי נגע ביה הוי יין נסך ברשות ישראל שעדיין לא קנאו העכו''ם עד שיפסוק לו הדמי':
אם אומר את. השתא פשיט לה דאפילו כשער הפחות אינו נקנה לו כשלא פסק דמיו דאם אתה אומר כשער הפחות מיהת נקנית לו אפילו מדד עד שלא פסק אמאי קאמרת דמיו כלן אסורין ויעשה כמי שפסק עד שלא מדד ויהיו דמיו מותרין עכ''פ כשער הפחות דכפי אותו השער ברשות העכומ''ז הוא אע''פ שלא פסק דמיו אלא לאו ש''מ דאינו נקנית לו כלל ואפילו כשער הפחות:
שְׁמוּאֵל אָמַר. הָהֵין דִּנְסַב כֻּזָנִיתָא וְהִיא מִתְחַטְּפָא מִי חַייָב בָּהּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבודַמָא. הָדָא דְתֵימַר כְּצוֹר וַחֲבֵירוֹתֶיהָ כְּקַיְסָרִין וַחֲבֵירוֹתֶיהָ. בְּרַם הָכָא עַד כְּדוֹן אוֹרְחֵיהּ מְחַזְּרָה לְמִתְקְלָא.
Traduction
Samuel dit: si quelqu’un prend de la main d’autrui une volaille (à examiner avant l’achat), et elle lui échappe des mains, le preneur en est-il responsable (malgré l’absence de convention pour le prix)? R. Samuel b. Abdima dit: ce doute sur la responsabilité est applicable à une grande ville comme Tyr, avec sa banlieue, ou Césarée avec ses environs (qu’il est impossible de fouiller, en raison de leur étendue); tandis que dans d’autres localités, il est d’usage que celui qui l’a laissé s’échapper soit tenu de le rechercher, jusqu’à ce que la bête trébuche dans sa course et soit prise.
Pnei Moshe non traduit
ההן דנסב בזגיתא. מי שמשך בתרנגולת מחבירו ולקחה בידו כדי לראותה ועדיין לא פסק עמו הדמים:
והיא מתחטפא. ובתוך כך פרחה מידו:
מי חייב בה. אם מתחייב בה הלוקח אע''פ שלא פסק דמים דקרוב לפשיעה הוי שהיה לו להזהר בה כשלקחה בידו:
הדא דתימר. דמספקא ליה מי מתחייב בה ולא קאמר שצריך זה לחזר אחריה ולתפשה:
בצור ובחברותיה. שהן מקומות גדולים ומרובין באוכלוסין ואי אפשר לחזור אחריה וכאבודה היא:
ברם הכא. ובמקומות אחרים:
עד כדון אורחיה מחזרה למתקלה. על כרחו דרכו של זה שנחטפה מידו כלומר שמוטל עליו לחזר אחריה עכ''פ עד שתכשל במרוצתה ויתפוש אותה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הַמּוֹכֵר צֹאן לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ מַשְׁכּוֹכִית קָנָה. מָהוּ מַשְׁכּוֹכִית. אִית דְּאָֽמְרִין. חוּטְרָא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. שַׁרְקוּקִיתָא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. נְגִדָתָא.
Traduction
– R. Simon b. Lakish dit au nom de R. Yanaï (83)''J., (Baba Batra 10, 8); B., ibid., 52'': Celui qui vend du menu bétail à son prochain lui en transmet la possession dès qu’il a livré le ''guide''. Qu’entend-on par ce dernier terme? Selon les uns, c’est la houlette; selon d’autres, c’est la flûte (ou sonnette); selon d’autres, c’est le mouton conducteur.
Pnei Moshe non traduit
כיון שמסר לו משכוכית קנה. כל העדר ואע''ג דלא אמר לו משוך וקני:
חוטרא. מקל של רועה והצאן מכירות ברמיזתו לילך אחריו:
שרקוקיתה. כמו קרקשתא זוג המקשקש לפני העדר והולכין אחריו:
נגדתא. עז המושכת כל העדר אחריה מפני שדרך העזים להלך בראש העדר ויש לבעל העדר עז חריף שמושך כל העדר אחריו:
Kidouchine
Daf 15a
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַמּוֹכֵר בּוֹר לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁמָּסַר לוֹ דְלָיוֹ קָנָה. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ 15a כֵּיוָן שֶׁצָּבַר לְתוֹכוֹ קְנָייוֹ. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בָּעֵי. מָסַר לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מָהוּ. אָמַר רִבִּי זְכַרְיָה חֲתָנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲכָמִים. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמּוֹסֵר מַפְתֵּחַ לְעַם הָאָרֶץ הַבַּיִת טָהוֹר. שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן מְטַמֵּא.
Traduction
– R. Jacob b. Aha ou R. Simon b. Aba dit au nom de R. Josué b. Lévi: Celui qui vend une citerne à son prochain lui en transmet la possession dès qu’il lui livre le seau (cela équivaut à la prise de possession du total). R. Amé dit au nom de R. Yohanan: Celui qui achète une maison de son prochain l’a acquise de lui (et en supporte les conséquences légales), lorsqu’il y entasse ses effets personnels. R. Juda b. Pazi demanda: si le propriétaire a seulement livré la clef de la maison, quelle sera la règle? (craindra-t-on qu’un homme ignorant ait touché les comestibles sans être en état suffisant de pureté)? Ceci, répondit R. Zekharia, le gendre de R. Levi, fait l’objet d’une discussion entre R. Simon et d’autres sages; or, il a été enseigné (84)Toharot 7, 1.: Si l’on confie la clef d’une maison à un homme ignorant, la maison reste dans la présomption de pureté, car on lui a seulement confié la garde de la clef (sans éprouver la crainte que l’homme sera entré dans la maison). Selon R. Simon au contraire, est-il enseigné (85)Tossefta au même, ch. 1., la maison qui se trouve en ce cas sera réputée impure. – (86)Suivent deux passages déjà traduits, l'un en (Demaï 6, 3), l'autre ci-dessus, (Gitin 8, 1)..
Pnei Moshe non traduit
כיון שמסר לו דליו קנה. והרי זה כמו שהחזיק ואע''פ שלא אמר לו לך חזק וקני כדין החזקה:
כיון שצבר לתוכו. כליו ומטלטלין שלו קנייו:
מסר לו את המפתח מהו. שיקנה הבית במסירת המפתח:
מחלוקת רבי שמעון וחכמים. היא דתנינן תמן בריש פ''ז דטהרות המוסר מפתח של ביתו לעם הארץ הבית טהור ולא חיישינן שמא נגע עם הארץ בטהרות:
שלא מסר לו אלא שמירת המפתח. ולא סמכה דעתיה של ע''ה להכנס מפני שנתפס עליו כגנב אלמא לרבנן מסירת המפתת לאו כלום הוא ותני עלה בתוספתא ר''ש מטמא דסמכה דעתיה הואיל ומסר לו המפתח ולר''ש מסירת המפתת מילתא היא וכן לענין קניית הבית:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַמּוֹכֵר מַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. וְלַד שִׁפְחָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. עוּבְּרֵי בְהֶמְתּוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אַוֵּיר חֳרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אֶלָּא מוֹכֵר שָׂדֵהוּ וּמְשַׁייֵר מַעְשְׂרוֹתֶיהָ. מוֹכֵר לוֹ שִׁפְחָה וּמְשַׁייֵר לוֹ ווְלָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ בְהֵמָה וּמְשַׁייֵר לוֹ ווְלָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ חוֹרֵבָה וּמְשַׁייֵר לוֹ אַוֵּירָהּ. וְהֵיאַךְ אֵיפְשַׁר לָאָדָם לִמְכּוֹר אַוֵּיר חֳרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ. תְּלוֹשׁ מִן הֶחֳרֵבָה הַזּוֹ שֶׁהִקְנָה אֶחָד מֵעֶשֶׂר שֶׁבָּהּ. וְכָא קַרְקַע לְפָנָיו שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁיִּקָּנֶה לָךְ אֶחָד מֵעֶשֶׂר שֶׁבּוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
המוכר מעשרות שדהו לחבירו. מה שיעלה המעשר' מן שדה זו מכור לך לא עשה כלום ואפילו המעשרות לא קנה דדבר שלא בא לעולם הוא והיינו נמי טעמא דולדי שפחתו ועוברי בהמתו:
אויר חרבתו לחבירו לא עשה כלום. דדבר שאין בו ממש הוא:
אלא. דבר זה יכול לעשותו מוכר שדהו לחבירו ומשייר לעצמו מעשרותיה וכן ולדות והעוברות ואוירה של חורבה דלעצמו הוי שיור בדבר שלא בא לעולם ושאין בו ממש:
והיך איפשר. והיכי תמצא שאפשר לו למכור האויר ומאי איצטריך ליה למימר לא עשה כלום:
תיפתר באומר לו תלוש מן החורבה הזו. כלומר שאומר לו ליקח דבר מה מהחורבה כדי שיהא לה מקום פנוי להתרחב אוירה שיכול להוציא לשם זיזין וגזוזטראות:
שתקנה אחד מעשר שבה. כלומר מקום מעט אחד ע''י שתתרחב אוירה ולאו דוקא א' מעשר אלא אגב סיפא דבמעשר איירי נקט לה נמי הכא בהאי לישנא:
וכא. והכא נמי במעשרות שהיה קרקע לפניו והוא אומר לו תלוש מן הקרקע הזה ע''מ שתקנה לך אחד מעשר שבו וכיון שעדיין לא הפרישו לא עשה ולא כלום:
רִבִּי שְׁמוּאֵל וְרִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִייָה בַר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. אֵין מְשִׁיכָה קוֹנָה בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה וּפְלִיג. אֵימָתִי אָֽמְרוּ. הַמְטַלְטְלִין נִיקְנִין בִּמְשִׁיכָה. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. אֲבָל בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו זָכָה. בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר לֹא קָנָה אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ עַד שָׁעָה שֶׁיִּמְשׁוֹךְ וְיוֹצֵא חוּץ רְשׁוּת הַבְּעָלִים. בִּרְשׁוּת זֶה שֶׁהֵן מוּפְקָדִים אֶצְלוֹ לֹא קָנָה עַד שֶׁיְזַכֶּה הוּא בָהֶן אוֹ עַד שֶׁיַּשְׂכִּיר לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן. של הלוקח והמוכר אלא דוקא בחצר של שניהן או בסימטא:
תני ר''ח ופליג. ברייתא דרבי חייא פליגא על רב דאפי' ברה''ר ובחצר שאינה של שניהן ס''ל דמשיכה קונה:
כיון שקיבל עליו. המוכר שנתרצה במקח זכה הלוקח:
עד שעה שימשוך ויוצא חוץ מרשות הבעלים. ואפי' כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה:
ברשות זה שהן מופקדין אצלו. אם היו מופקדין ומונחין אצל אחר לא קנה הלוקח עד שיקבל עליו הנפקד שיזכה הוא בהן שמייחד לו רשות ללוקח לזכות ולקנות הפירות או עד שישכיר לו את מקומו שהפירות מונחים שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source